הבנק המרכזי של עיראק
 | |
| מטה מרכזי | בגדאד, עיראק |
|---|---|
| קואורדינטות | 33°20′15″N 44°23′39″E / 33.3376°N 44.3941°E |
| הקמה | 1947 |
| נגיד | מוסטפא גאלב מוח'יף (מאז ספטמבר 2020) |
| מדינה |
 עיראק |
| מטבע | דינר עיראקי |
| עתודות | 50.66 מיליארד דולר אמריקאי (נכון למרץ 2018) |
| אתר הבנק (בערבית) | |
  | |
הבנק המרכזי של עיראק (CBI) (בערבית: البنك المركزي العراقي, אל-בנכּ אל-מרכּזי אל-עראקי) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי בעיראק. הבנק הוקם כגוף עצמאי לראשונה בשנת 1947 ותפקידיו המרכזיים כיום הם להבטיח יציבות מחירים בעיראק ולקדם מערכת כלכלית המבוססת על שוק תחרותי ויציב במדינה. הבנק המרכזי הוא הסמכות הרשמית היחידה המורשית להדפיס כסף בעיראק. מטה הבנק ממוקם בבגדאד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד לשנת 1931, הייתה מנוהלת המערכת המוניטרית העיראקית על ידי שלטונות המנדט הבריטי. ב-1931 הוקמה בלונדון מועצת המטבע העיראקי במטרה להנפיק את הדינר העיראקי. מועצה זו שאפה להשיג "מדיניות מוניטרית שמרנית, בשמירה על רזרבות גדולות על מנת לגבות את הערך של הדינר", מה שיושם בין היתר על ידי "חיזוק הקשר של המטבע לפאונד הבריטי".[1]
בשנת 1949, מועצת המטבע הוחלפה על ידי הבנק הלאומי של עיראק. הבנק הוקם כבר שנתיים קודם לכן ב-16 בנובמבר 1947, אך החליף את המועצה באופן רשמי רק שנתיים מאוחר יותר. שמו הוחלף לבנק המרכזי של עיראק בשנת 1956.[2]
על אף שהבנק המרכזי הוא הסמכות היחידה שיכולה להנפיק כסף בעיראק, בין מלחמת המפרץ (1991) למלחמת עיראק (2003) הונהג מטבע חדש בכורדיסטן העיראקית הנקרא דינר שווייצרי. באותן שנים נהנה חבל זה מאוטונומיה בחסות הגנתה הצבאית של ארצות הברית, והקשר בין החבל לבין השלטון העיראקי המרכזי בבגדאד היה רופף מאוד. ה"דינר השווייצרי" לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי עקב העיצומים הכלכליים על עיראק. הכורדים התעקשו להמשיך להשתמש בשטרות הישנים שבוטלו בשאר חלקי עיראק. ה"דינר השווייצרי" לא הונפק על ידי בנק מרכזי כלשהו ולא היה נתון לכל פיקוח. כמו כן לא היה שום גוף שהתחייב לכבד אותו או לשלם תמורתו במטבע אחר. ערכו נבע מתוך מוסכמה חברתית בתוך הקהילה הכורדית של צפון עיראק.
ב-18 במרץ 2003, יום לפני כניסת הכוחות האמריקאים לבגדאד כחלק מהפלישה לעיראק, נגנבו כמעט מיליארד דולרים אמריקאים מהמטה של הבנק בבגדאד על ידי בנו של סדאם חוסיין, קוסאי חוסיין.[3]
לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין, הבנק המרכזי של עיראק כונן מחדש ב-2004 תחת חוק חדש. החוק הכריז על הבנק כבנק המרכזי הרשמי של עיראק, ללא כפיפות לאדם מסוים. החידוש של החוק מצוי בכך שהוא מורה על החזקת 100% מההון של הבנק על ידי המדינה עצמה, באופן בלתי ניתן להעברה.[4] בהמשך לכך, החוקה החדשה של עיראק מ-2005 קובעת שהבנק המרכזי הוא מוסד מדיני ולא פרטי, והוא שייך למדינה מבחינה כלכלית ומבחינה ניהולית.[5] נוסף על כך, נקבע כי לממשלת עיראק עומדת "הסמכות הבלעדית" על "עיצוב וניהול הבנק המרכזי".[6]
ב-25 בינואר 2011, פסק בית המשפט העליון של עיראק שהבנק המרכזי צריך להיות נתון לפיקוח של ממשלת עיראק. ביחס לפסיקה זו הזהיר נגיד הבנק דאז סינאן א-שביבי מפני איום על העצמאות ההכרחית של הבנק.[7]
לבנק יש יחידת מחקר המפרסמת מאמרים אקדמיים בשפה הערבית באתר האינטרנט ששייך לבנק. המאמרים עוסקים בנושאים רלוונטיים לכלכלה העיראקית כמו משמעות ביסוס התוצר על תעשיית הנפט, היחס לכלכלה האמריקאית, תפקיד הבנק המרכזי ויציבות מחירים.[8]
יעדי הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחוק "הבנק המרכזי העיראקי" שחוקק ב-6 במרץ 2004, הוגדר כי היעדים הכלליים של הבנק המרכזי העיראקי הם:
- שמירה על יציבות בשיעור האינפלציה.
- יישום מדיניות מוניטרית (כולל מדיניות ריבית).
- ניהול הרזרבות של המדינה.
- הנפקת הדינר העיראקי וניהולו.
- להסדיר את פעילות הבנקים המסחריים.
בהתאם לכך, לפי האתר הרשמי של הבנק, נכון לשנת 2021, "המטרה המרכזית של הבנק היא להבטיח יציבות מחירים מקומית ולעודד צמיחה בת-קיימא, תעסוקה ושגשוג בעיראק". האתר מצהיר שהתפקידים של הבנק הנגזרים מכלל היעדים המרכזיים האלו הם:
- להיות אחראי על יישום המדיניות המוניטרית ומדיניות הריבית של עיראק.
- להחזיק בזהב ולנהל את רזרבות הזהב של המדינה.
- להנפיק ולנהל את המטבע העיראקי.
- להקים, להשגיח ולקדם מערכת תשלומים בטוחה ויעילה במדינה.
- להנפיק רישיונות או היתרים לבנקים המסחריים ולפקח עליהם, כפי שמפורט בחוק הבנקאות.
- לבצע כל משימה משנית אחרת תחת המסגרת שייצר החוק העיראקי.
נכון למרץ 2018, דיווח הבנק כי יש ברשותו נכסים בשווי של כ-50 מיליארד דולר. המטה המרכזי של הבנק ממוקם בבגדאד, ובנוסף לו יש לבנק ארבעה סניפים – בבצרה, במוסול, בסולימאניה ובארביל.
לפי התוכנית האסטרטגית לשנים 2021–2023 שפורסמה באתר הבנק, חמש מטרות אסטרטגיות הוצבו לפעילות הבנק בשנים הקרובות, על פי סדר חשיבות יורד:
- להשיג יציבות מחירים ויציבות פיננסית כללית.
- לחזק את סקטור הבנקאות ואת המוסדות הפיננסיים בעיראק.
- לקדם דיגיטציה של הבנק המרכזי ושל סקטור הבנקאות בעיראק בכלל.
- לפתח את המבנה הארגוני ואת משאבי כוח האדם של הבנק המרכזי.
- להפעיל ולחזק את הקשרים הפנים-מדינתיים והבינלאומיים של הבנק המרכזי.
צעדי מדיניות בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הקמתו כבנק מרכזי עצמאי, הבנק המרכזי העיראקי נחשב רוב השנים לכזה שמנוהל באופן לא מקצועי, כופה פתרונות זמניים לבעיות ואחראי למטבע לא יציב ולא אמין. המטבע שהנפיק הבנק לא נסחר במסחר בינלאומי במשך שנים רבות לאור הסיכון המופרז והחשש מירידת ערך משמעותית.
אופי צעדי המדיניות השתנה לאחר שהבנק כונן מחדש על ידי ההנחיה האמריקאית ב-2003. כך למשל, בשנת 2004, כשנה אחרי הפלישה האמריקאית לעיראק, הודיע הבנק המרכזי לראשונה מאז אמצע שנות ה-60 על אישור לבנקים זרים לפעול בעיראק. במסגרת זאת הבנקים הורשו להתמודד על 6 רישיונות לפעול בעיראק, כל אחד בתוקף 5 שנים, תוך התחייבות להחזיק בעיראק הון מינימלי של 25 מיליון דולר. בפברואר 2004 הבנק אישר לבנק הלאומי של כווית ולבנקים המסחריים Standard Chartered Singapore ו-HSBC לפעול בעיראק.[9] כיום עיקר הבנקים הזרים שפועלים בעיראק הם בנקים ממדינות המזרח התיכון.
בנובמבר 2004 פרסמה ארצות הברית צו נשיאותי שמאפשר לעיראק לפתוח חשבון בפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי. במסגרת זו, הפקיד הבנק המרכזי של עיראק כ-5 מיליארד דולר בחשבון שפתח בפדרל רזרב בפברואר 2005. על פי ג'ון טיילור, תת-שר האוצר האמריקני, פתיחת החשבון הייתה אמורה "לסמל את חזרתה של עיראק לשוק הפיננסי". עוד אמר טיילור בזמנו כי "צעד זה יאפשר לבנק המרכזי העיראקי לצבור ריבית על היתרות שלו בסכום של למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה. ניתן יהיה להשתמש בריבית הנצברת לשיפור תשתיות בעיראק".[10]
החל משנת 2010, נפוצו פרסומים כי עיראק מתכננת "למחוק 3 אפסים" מהערך הנומינלי של הדינר העיראקי. באוגוסט 2011 הבנק המרכזי הצהיר על כוונותיו לעשות זאת כדי לפשט את ביצוע העסקאות לאור האינפלציה הגבוהה והערך הנומינלי הגבוה של השטרות. כלומר, עקב ירידת ערך המטבע, המסחר היומיומי של האדם הפרטי ברכישת מוצרים בסיסיים דרש כעת שטרות רבים בערך נקוב של אלפי דינרים כל אחד. על כן, נאמר כי צעד "מחיקת האפסים" חשוב במיוחד במדינה כי רבות מהעסקאות בה מתבצעות בשימוש בכסף מזומן. עם זאת, באפריל 2012 דווח כי הקבינט העיראקי השהה את התוכנית. זאת לאור דאגה שהמהלך יגרום לסיבוכים בכלכלה העיראקית, וכן מפני שעל פי הקבינט חוסר היציבות במדינה לא מאפשר מהלך כל כך נרחב ומורכב.[11]
בצל מגפת הקורונה, הכריז הבנק בדצמבר 2020 על פיחות של כמעט 20% בערך הדינר מול הדולר מחשש מגירעון חמור בתקציב. החשש נבע מירידה במחירי הנפט ומהירידה בהפקת נפט גולמי. על פי שר הכלכלה העיראקי, עלי עלאווי, מטרת הפיחות היא לתמרץ את המגזר הפרטי ואת הייצור המקומי, ולמנוע גירעון חמור.[12]
מטה הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה המטה הנוכחי של הבנק עוצב על ידי חברה דנית בשם "Dissing+Weitling" ובנייתו הושלמה בשנת 1985. המבנה עשוי מבטון מזוין המצופה בשיש. יש לו מעט פתחים חיצוניים, ובמקום זאת הוא בעל חצר פנימית בלב הבניין. החצר מוקפת במשרדים בעלי קירות זכוכית מכל הצדדים, ולכל משרד וילון.[13]
באוגוסט 2010, הארכיטקטית זהא חדיד שנולדה בעצמה בבגדאד מונתה לעצב מחדש את מטה הבנק. השיחות הראשוניות על הפרויקט נערכו באיסטנבול, ב-14 באוגוסט 2010, בנוכחות נגיד הבנק דאז, סינאן א-שביבי. ההסכם הסופי בין הבנק המרכזי לבין חברת "Zaha Hadid Architects" נחתם בטקס בלונדון ב-2 בפברואר 2012. בהסכם מפורטים שלבי העיצוב והבנייה של המבנה החדש.[14]
רק בשנת 2017, כ-5 שנים לאחר מינוי זהא חדיד להובלת הפרויקט, נבחרה חברת קבלן לביצוע הבנייה. נכון ליולי 2021, בנייתו של המטה החדש עדיין לא הושלמה, והיא אמורה להסתיים בשנת 2022. המטה אמור להתנשא לגובה של כמעט 170 מטר ולהכיל 37 קומות. עלות הפרויקט אמורה להסתכם בכמעט 800 מיליון דולר.[15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הבנק המרכזי של עיראק
הבנק המרכזי של עיראק, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Looney, Robert (September 2003). "A Monetary/Exchange-Rate Strategy for the Reconstruction of Iraq". Middle East Policy. 10 (3): 33–42. doi:10.1111/1475-4967.00115.
- ^ Central Bank of Iraq. "History of the CBI". אוחזר ב-19 ביולי 2021.
- ^ Thomas Harding (2 August 2005), Papers show Saddam snatched $1bn from bank a day before invasion", The Telegraph.
- ^ Central Bank of Iraq Law, חלק 2, סעיף 5.1.
- ^ Central Bank of Iraq Law, חלק 2, סעיף 5.2.
- ^ Constitution of Iraq, חלק 3, פרק 4, סעיף 103.
- ^ Gamel, Kim (25 January 2011), "Iraq central bank chief warns on Cabinet oversight". Bloomberg Businessweek. The Associated Press. אוחזר ב-19 ביולי 2021.
- ^ [1] Central Bank of Iraq. "Research and Studies". אוחזר ב-19 ביולי 2021.
- ^ סוכנות הידיעות ynet, הבנק המרכזי העיראקי העניק אישורים לבנקים זרים, באתר ynet, 1 בפברואר 2004
- ^ רונן לב, עיראק הפקידה 5 מיליארד ד' בפדרל ריזרב, באתר גלובס, 9 בפברואר 2005
- ^ Aseel Kami (12 April 2012), Iraq halts plans to cut zeros off dinar currency-cabinet, Reuters.
- ^ Khalid Al Ansary and Nour Al Ali (2 December 2020), Iraq Devalues Its Currency as Economy Unravels, Bloomberg
- ^ Central Bank of Iraq". Archnet. אוחזר ב-19 ביולי 2021.
- ^ "Zaha Hadid Architects and Central Bank of Iraq Sign Agreement for New Headquarters". 12 February 2012. אוחזר מהמקורי ב-19 ביולי 2021.
- ^ Iraq's $772m Central Bank HQ project on track